כאשר לוקחים שני יחידים, שכל אחד מהם הוא עולם שלם בפני עצמו, שמחברים את עצמם, ביודעין, בהסכם לכל החיים שמחייב ומאלץ אותם לחיות ביחד תחת אותה קורת גג, לחלוק כל דבר, להחליט על כל דבר, להביא ילדים לעולם, עם כל המשתמע מכך, נוצר מצב מורכב שאולי הוא המאתגר ביותר בחיים – שילוב של זוגיות והורות.
כפועל יוצא מהעובדה שלכל אחד מאתנו מאפייני אישיות, רקע, תפיסת עולם ואורח חיים שונים, כבני זוג אנו נאלצים לבלוע לא מעט צפרדעים, להתפשר, לוותר ולעיתים לחוות תחושה של ביטול עצמי.
תסכול, כעס, טינה, דחיה, חרדה, אלה תחושות שיוצרות לחץ נפשי עצום שמלווה אותנו כמעט על בסיס יומי.
הסיבה שאני מתייחס להיבטים השליליים במערכת היחסים הזוגית כיוון שאני רוצה להתמקד בבעיה נוספת שיש בה את הפוטנציאל לשחוק ולהרוס כל זוגיות, לפרק את התא המשפחתי כמו גם לגרום נזק בלתי הפיך לילדים – מעורבות ההורים בחיי בני הזוג.
מעורבות ההורים בחיי בני הזוג, אם לא מבוקרת וללא הבנות וגבולות ברורים, מובילה להתנגשות חזיתית שתוביל להתרסקות הדדית.

למעורבות יתר של הורים ישנן לא מעט סיבות, להלן חלק:

• הורים שתלטנים וכוחניים
• מאידך, הילדים חסרי עמוד שדרה
• הורים חרדתיים
• בני זוג שמאוד תלותיים בהוריהם
• יחסים סימביוטיים בין ההורים לילדיהם
• צורך של ההורים לפצות את ילדיהם

מעורבות זו של ההורים בחיי הנישואין של ילדיהם יוצרת מתיחות בין בני הזוג ומערערת את יציבות הקשר כיוון שהיא פוגעת בעצמאותם שנובעת מהתחושה שאין ביכולתם לקבל החלטות משלהם. כמו כן, היא גורמת לחוסר אמון בין בני הזוג; הסתרת שיחות של אחד מבני הזוג עם ההורים, שקרים, העדפת ההורים וכו'.